קרדן רכב בע"מ נ' אזברגה ואח'

פסק דין

התביעה שלפני עניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים מיום 24.10.12.

לטענת התובעת הנזקים נגרמו בשל נהיגה רשלנית של הנתבע 1 ומכאן התביעה לחייב את הנתבע 1 ומבטחתו, הנתבעת 2, בנזקיה.

מטעם התובעת העידה הגב' נעמה וגשל, שהיה הנהגת ברכב התובעת ביום התאונה.

לטענתה התאונה קרתה בכביש מס' 2 לכיוון צפון, לכיוון נתניה, רכב הנתבע סטה לנתיב נסיעתה, פגע ברכב התובעת, כתוצאה מהפגיעה הסתובב רכבה ב- 180 מעלות ועלה על אי תנועה שהיה מסומן על הכביש.

"ביום 24.10.12 נסעתי בכביש מס' 2 בשעה 08:00 לכיוון נתניה. פתאום רכב של צד ג' נכנס ברכב שלי בחלק הקדמי השמאלי שלו, הרכב שלי הסתובב 180 מעלות ונעצר על התנועה בכביש 2 על אי תנועה. הנהג יצא מרכבו והדבר הראשון שאמר אני מתנצל מישהו נכנס לי לנתיב, ניסיתי לברוח ממנו, לא ראיתי שאת בצד השני ושאל האם אני בסדר".

הנתבע 1 העיד כי מי שסטה לנתיב הנסיעה היתה נהגת רכב התובעת בעוד שהוא לא סטה לנתיב נסיעתה.

"אני בנתיב הזה הימני, היתה מונית, אחרי המחלף צומת פולג, יש שלושה נתיבים היא היתה בצד ימין, האוטו השני היה בצד שמאל, פתאום סטה האוטו, נכנס לי לנתיב אחרי הדלתות השניות האלה, הדלת הזו וזאתי. מדגים. אני שזהיתי אותה אחרי שנכנסה בלמתי. היא עקפה אותי בצד ימין ונכנסה ועצרה קדימה לפני האוטו שלי. האוטו שלה לא הסתובב, שלה המשיך רגיל, היא עקפה נכנסה לצד ימין ועקפה לפני האוטו שלי, בצד ימין עצרנו".

לאחר שמיעת עדויות הנהגים, ולאחר שהנהגים הדגימו לפני את קרות התאונה וכן מתוך עיון במסמכים אני קובעת כי התובעת הוכיחה, בהתאם לרף המוטל עליה במשפט אזרחי, כי האחריות לתאונה היא של נהג הנתבעים, והכל מהנימוקים הבאים:

1.נתתי אמון מלא בעדותה של עדת התובעת, ואני מעניקה משקל גבוה לעדות זו.

לא זו בלבד, אלא שעדות זו היא עדות אוביקטיבית חיצונית.

אל מול עדותה של עדת התובעת שהיתה עדות רהוטה אובייקטיבית ועקבית, עמדה עדותו של הנתבע 1 שעשה רושם כמתחמק משאלות שלא היו נוחות לגרסתו.

כך טען בעדותו הראשית לשאלות בית המשפט כי לא היה כל רכב מעורב, אך בחקירה הנגדית העיד כי ייתכן והיה רכב נוסף מעורב שהפריע לעדת התובעת בהמשך הנסיעה וייתכן כי בשל כך סטתה לנתיב נסיעתו.

כך למשל העיד כי הוא זוכר את קרות התאונה, הוא זוכר את הנתיב בו נסע, הוא זוכר שיש מעקה בטון מצד ימין אך כשנשאל ביחס לטענתו כי מישהו הפריע לה (עמ' 5 שו' 23-24; עמ' עמ' 5 ש'1) טען כי לא יודע ולא ראה.

במיוחד דברים אלו אמורים כשהפגיעה ברכבה בחלק האחורי קרי רכב התובעת, בזמן התאונה, היה ממוקם לפניו.

2.הנתבע לא הביא תמונות של רכב הנתבעים על אף שאלו ברשותו.

כלל ידוע הוא כי הימנעות בעל דין מהבאת עד או ראיה, ישמש לחובתו.

3.תמונות הנזק לרכב התובעת מתיישבות יותר עם גרסת עדת התובעת.

4.עדותה של עדת התובעת לתובעת ניתנה מיד ובסמוך לתאונה אל מול הודעתו המאוחרת של הנתבע לחברת הביטוח, בעקבות פניית התובעת לנתבעת 2.

סוף דבר, אני קובעת כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי התאונה ארעה כתוצאה מסטיה של הנתבע 1 לכיוון רכב התובעת.